מלבי"ם
ויקבצו פלשתים הקדים ארבע סבות שהניעו את שאול לדרוש באוב, א. ושמואל מת כנ''ל, (ס ב ה ב ') שפלשתים התקבצו וחנו בשונם שהוא בארץ ישראל והוא לא ערב לבו להתקרב אל מחניהם רק חנו בגלבוע:
אברבנאל
הסבה השנית שנקבצו פלשתים בשונם ונקבצו ישראל בהרי הגלבוע, ולהיותם הרים גבוהים היו רואים את מחנה אויביהם בשלימות, (ה) ושאול ראה את מחנה פלשתים ויירא ויחרד כי היו רבים מאד, ועם היות שאול אמיץ לבו בגבורים הנה עתה פחד קראהו ורעדה. וכבר אמרו חז"ל במדרש שמואל (פר' י"ז) שקודם שחטא שאול בכל אשר יפנה ירשיע, ואחרי אשר חטא ויירא ויחרד מפני פלשתים, לפי שהחטא והיותו נזוף מפני ה' היה מסבב פחדו ביותר. הסבה השלישית היא שבראות שאול שהיה שמואל מת ואין מי שיגין עליו ושיתפלל בעדו ולא שיגיד לו מה יעשה, ובראותו שהיה מחנה פלשתים דבר בלתי משוער בכמותו ובחזקו ושהיה לבו חרד בקרבו מאד שהם ב' הסבות שזכר, התאוה תאוה לדעת מה יהיה אחרית אלה, (ו) ושאל בה' ולא ענהו בין בחלומות, ר"ל באנשים היודעים שאלת חלום, ובין באורים שהיא מדרגת רוח הקדש, ובין בנביאים והיא המדרגה היותר עליונה מהנבואה הגמורה, ואם כן בכל מיני היודעים שאל ולא ענהו השם, ובקטן החל ובגדול כלה, ועם היות האורים עם אביתר שהלך עם דוד, אפשר ששלח שם אנשים לידע ממנו זה, הנה בהתקבץ ג' הסבות האלה, מיתת שמואל, ויראת האויבים, ושלא ענהו הש"י, (ז) נדחק שאול לומר לעבדיו שיבקשו לו אשה לשאול בה' באוב, ואמר אשה ולא איש, לפי שהכישוף והמעשה הזה יותר נמצא בנשים חלושות השכל חזקות הדמיון, וכמו שאמרה תורה (שמות כ"ב ט"ז) מכשפה לא תחיה. ובתוספתא דסוטה נתנו טעם אחר, אמרו כל זמן שהיה שמואל קיים היו פלשתים נופלים ביד ישראל, וכשמת נפל שאול וישראל בידיהם, הוי אומר ושמואל מת ויקבצו פלשתים. ואמרו במדרש שמואל [א"ה לא מצאתי דבר זה במדרש שמואל אבל בפרקי ר' אליעזר פרק ל"ד מצאתי ותאמן]: שזו האשה היתה אמו של אבנר, ורחוק הוא, שאם היה כן היתה מכירה את שאול, וכ"ש אם היו ב' האנשים הולכים עם שאול עמשא ואבנר כדברי חז"ל (במ"ש פר' ב'): ואמנם מה שנאמר בדברי הימים (דברי הימים א' י' י"ד) ולא דרש בה', כתבו המפרשים שכיון שדרש באוב אחרי כן היה כאלו לא דרש בה'. ואני אחשוב שלא הבינו אמתת הכתוב, שהכתוב לא אמר שמת שאול לפי שלא שאל בה' ולא כוון לומר זה, אבל יאמר שמת שאול במעלו אשר מעל ביי' על דבר ה' אשר לא שמר, וזהו בגלגל ובמלחמת עמלק, וזכר מגנותו שלא שאל שם את דבר ה', כי היה ראוי אליו בגלגל קודם שיעלה העולות שישאל בה' אם יבא שמואל אם לאו ואם ינצח האויבים ולא יפחד מפניהם? וגם כן במלחמת עמלק היה לו לשאול בנביאים בכהן או בחולם חלום האם ראוי לחמול על אגג ועל מיטב הצאן וגו'? והוא לא עשה שם כן כי לא שמר את דבר ה' ולא דרש עליו שם בה', ובעת מותו הלך לדרוש באוב ולדרוש מה יהיה, למה אם כן אז בשעת החטא לא עשה כן שלא דרש בה'? וז"ש שמת שאול לב' סבות, האחד על דבר ה' אשר לא שמר בגלגל ובעמלק, שהיה לו לשאול בה' כמו שצוה מה שלא עשה כן, והב' לפי שבזמן מותו שאול באוב לדרוש מאתו מה יהיה, כי אעפ"י שלא ענהו ה' לא היה לו מקום והיתר לשאול באוב שאסרה תורה, והיה לו לבטוח בה' ולרדת במלחמה והוא אם כן חטא בשאלו באוב, וכ"ש שלא עשה כן בזמן הצורך שלא דרש בה' בשעת חטאו בגלגל ובעמלק. הנה התבאר שלא שלל באמרו ולא דרש בה' שבמעשה הזה לא שאל בנביאים ובאורים, כי אם בשעה שחטא קודם לזה. ואפשר לומר שאמר כאן שהסיר שאול האובות והידעונים מן הארץ לספר גנותו, שעם היותו מתחסד ועושה זה חזר אחר כך לבקש אחריו, והותרו א"כ עם מה שאמרתי השאלות ראשונה ושנית: